יהל ברסון לרום, בת 31, נשואה ואימא לרומי.
בוגרת מסלול 4 שנים פסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן - תעודת מטפלת איזון גוף-נפש מוסמכת.
תעודת מוסמכת התמקדות (FOCUSING) אצל ליאורה בר נתן.
כמטפלת פסיכותרפיה גופנית אני משלבת בקליניקה עבודת גוף ושיח- מגע, נשימה,קול ותנועה, העולים מתוך התבוננות בתחושות הגוף ושיח עם חלקיו השונים.
הרעיון לסדנה עבר בי עם לידת בתי,רומי.
עוד במהלך ההריון איתה הרגשתי ברוכה בכלים שקיבלתי בלימודיי - כלים של נשימות, הקשבה לעצמי, נוכחות האטה והתבוננות פנימית.
דרך הכלים הללו מצאתי את עצמי מדייקת לי את מסע ההריון עד לרגע הלידה ורוקדת את דרכי לאימהות.
הלידה שלא הייתה פשוטה העמידה אותי מיד מול השאלה - אבל מה איתי ?
כל כך הייתי מושקעת ברומי ששכחתי אותי..
ומיד הגיעה גם תחושת האשמה שהציפה, כי מה אני חשובה כרגע ,כשיש גוזל רך וקטן שכל כך צריך אותי?
לקח לי זמן להבין, יחד עם אנשים מופלאים שפגשתי בדרך, שגם בתוכי יש ילדה שצריכה אותי כרגע, צריכה זמן, צריכה לעכל את החוייה, צריכה להחלים פיזית מאירוע הלידה ולעבד את תפקיד האימהות לצד התפקוד המלא כאימא.
ואיך עושים את זה מיד אחרי הלידה? ואיך ממשיכים עם זה אח"כ? ולמה זה כל כך חשוב?
רומי היום בת 10 חודשים ורק בזמן האחרון שמתי אותה במסגרת, הזמן שהיא הייתה איתי בבית, התפקיד שלי כאימא, גרם לי לחקור עוד את החלקים שבי, שמתי לב שפעמים רבות אני מגיעה לקצה גבול יכולת ההכלה שלי, שהכל גדול עליי, שאני צריכה שקט, זה בד"כ לווה גם בגלי חום ועצבים שאין להם מקום בחוץ אז הם יצאו בלי כוונה על בעלי אהובי, חברותי ולפעמים בדרכים שונות גם על רומי שלי.. זה כל כך כואב אח"כ תחושת האשמה, איך אפשר להכיל כל כך הרבה?
בדרכי, למזלי, אני עוסקת הרבה בהתבוננות ולאט לאט מצאתי לי את הפנינים שלי בדרך, את הדברים האלה שאני צריכה כדי להרחיב נשימתי, הדברים האלה שבדיוק אני צריכה כדי לחזור לעצמי, שמאפשרים לי למצוא את האיזון שבין הנתינה האינסופית שבה אני שרויה מהרגע שהפכתי אימא, לאזור של הקבלה שבו אני יכולה גם לנוח קצת, להתייחס לעוד חלקים בתוכי בהבנה באמפטיה ובחמלה גדולה.
מצאתי שכשאני בהקשבה לחלקים השונים שבי - כשאני לוקחת את הרגעים האלה לעצמי - אני אימא יותר טובה, אני קשובה יותר, נוגעת יותר, פנויה יותר וקרובה יותר.
דרך החוויה שלי החלטתי להביא את הנושא לדיון יחד עם הכלים הרבים שברשותי (מגע, הקשבה ונוכחות) ואט אט הסדנה החלה רוקמת לה עור וגידים..
הסדנה מזמינה אימהות גם כאלו שלפני לידה ראשונה וגם אימהות וותיקות לחוויה מעצימה ומרווחת
שמאפשרת לי למצוא את האיזון המבורך הזה שבין הקבלה לנתינה ולשים גם את עצמי במוקד העניינים.
בסדנה אני מביאה סגנונות מגע מעולם הטיפול: מגע מקשיב. מגע תומך מגע מחזיק ומערסל, מלטף ומחבק. ובדרך חווייתית כל אימא מוזמנת לחוות את עצמה במרחב של הנתינה ושל הקבלה גם יחד.